בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה ברורה בישראל, כמו גם בעולם כולו – הירידה בשימוש במזומן והמעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים. האם ישראל באמת בדרך להפוך למדינה ללא מזומן? נבחן את הנתונים, המגמות והשלכות של תהליך זה על החברה הישראלית.
המגמה העולמית והישראלית
על פי נתוני בנק ישראל, בחמש השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית של כ-30% בשימוש במזומן בקרב הציבור הישראלי. במקביל, נרשמה עלייה דרמטית בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים כגון כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים והעברות בנקאיות מקוונות. מגמה זו תואמת את המתרחש במדינות מתקדמות רבות בעולם, כאשר מדינות סקנדינביה מובילות את המהפכה עם שיעור תשלומי מזומן הנמוך מ-20% מכלל העסקאות.
לפי מבט ישראלי, מגפת הקורונה האיצה משמעותית את התהליך, כאשר רבים נמנעו משימוש במזומן מחשש להדבקה והעדיפו תשלומים ללא מגע. גם לאחר שהמגפה דעכה, הרגלי התשלום החדשים נשארו, והשימוש באמצעים דיגיטליים המשיך לגדול.
התפתחות אמצעי התשלום הדיגיטליים בישראל
בשנים האחרונות השוק הישראלי ראה פריחה של אמצעי תשלום חדשניים:
- אפליקציות תשלום – כגון ביט, פייבוקס ואפליקציות הבנקים, שהפכו להיות כלי יומיומי להעברת כספים בין אנשים ולבתי עסק
- תשלום ללא מגע (Contactless) – באמצעות כרטיסי אשראי, טלפונים חכמים ושעונים חכמים
- ארנקים דיגיטליים – כמו אפל פיי, גוגל פיי וסמסונג פיי, שחדרו לשוק הישראלי
- מערכת תשלומים מיידיים – שהושקה על ידי בנק ישראל ומאפשרת העברת כספים בין חשבונות בנק תוך שניות
היתרונות של מעבר למדינה ללא מזומן
המעבר לכלכלה דיגיטלית מביא עמו יתרונות רבים:
- מאבק בהון שחור – אמצעי תשלום דיגיטליים משאירים "עקבות" ומקשים על העלמות מס והלבנת הון
- יעילות כלכלית – חיסכון בעלויות הדפסה, אחסון והובלה של שטרות ומטבעות
- נוחות לצרכן – אין צורך לשאת מזומן, לחפש עודף או לבזבז זמן בתורים לכספומטים
- שיפור ניהול התקציב האישי – באמצעות מעקב דיגיטלי אחר הוצאות
- בטיחות – הפחתת הסיכון לגניבות ושוד
האתגרים והמחירים החברתיים
למרות היתרונות הרבים, המעבר לחברה ללא מזומן מעורר גם חששות ואתגרים:
ראשית, קיים חשש מהדרה פיננסית של אוכלוסיות מוחלשות – קשישים, אנשים עם מוגבלויות, אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ואלו שאינם בנקאיים. אוכלוסיות אלו עלולות להתקשות בהסתגלות לאמצעי תשלום דיגיטליים.
שנית, סוגיות של פרטיות ואבטחת מידע עולות כאשר כל תשלום מתועד במערכות דיגיטליות. החשש מפני מעקב אחר הרגלי הצריכה והשימוש בנתונים אלה למטרות מסחריות או אחרות מטריד רבים.
בנוסף, התלות הגוברת בתשתיות טכנולוגיות מעלה שאלות לגבי עמידות המערכת במקרה של תקלות טכניות, מתקפות סייבר או הפסקות חשמל ממושכות.
עמדת הרשויות והמדיניות הממשלתית
בנק ישראל והממשלה מקדמים בשנים האחרונות רפורמות להפחתת השימוש במזומן. החוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בשנת 2019 והוחמר בשנת 2022, מגביל עסקאות במזומן לסכומים של עד 6,000 ש"ח בעסקאות עם עוסק ו-15,000 ש"ח בעסקאות בין פרטיים.
במקביל, בנק ישראל פועל לקידום תשתיות לתשלומים דיגיטליים מתקדמים ובטוחים, תוך שהוא מדגיש את הצורך בהכלה פיננסית ומתן פתרונות לכלל האוכלוסייה.
האם ישראל באמת תהפוך למדינה ללא מזומן?
למרות המגמה הברורה, מומחים מעריכים שישראל לא תהפוך למדינה ללא מזומן לחלוטין בטווח הנראה לעין. סביר יותר שנראה ירידה משמעותית נוספת בשימוש במזומן, אך עדיין יישמר מקום למזומן בעסקאות מסוימות ובקרב אוכלוסיות ספציפיות.
האתגר העומד בפני המשק הישראלי הוא למצוא את האיזון הנכון – לאמץ את היתרונות של הטכנולוגיה הפיננסית החדשנית, תוך התחשבות בצרכים של כלל האוכלוסייה והבטחת מערכת פיננסית בטוחה, יעילה ונגישה לכל.
בסופו של דבר, המעבר למדינה עם פחות מזומן הוא חלק מתהליך התפתחות טבעי של הכלכלה הדיגיטלית, והוא צפוי להימשך ולהתעצם בשנים הקרובות, עם זאת חשוב לוודא שהוא מתרחש בקצב המתאים לכלל החברה הישראלית.
